תפוקת ענבים של 30 טון עם פאנלים סולאריים

קציר שיא מראה שהאגריוולטיקה יכולה לשפר תוצרת ולייצר חשמל

קציר של 30 טון ענבים בכפר משותף מעלה גילבוע הוכיח שניתן לגדל גפנים תחת פאנלים סולאריים ולקבל תוצרת משמעותית יחד עם חשמל נקי. הפיילוט של חברת Doral מכסה כ‑2 הקטאר של כרם במודולי PV דו‑צדדיים שמספקים צל בזמן החום ומייצרים חשמל במקביל.

הפרויקט הושלם באביב 2024, והוא אחד הראשונים במרכז הארץ. לפי דיווח Ynetnews, הגפנים הביאו 30 טון ענבים מתוקים, שיא עבור האתר.

איך המערכת משולבת ומייצרת חשמל

פאנלים סולרים מותקנים על מסגרת פלדה קלה בגובה כ‑2 מ' מעל הגפנים, יוצרות קנופיה שחוסמת את השמש הישירה בצהריים אך מאפשרת אור מפוזר להגיע לעלים. המודולים הדו‑צדדיים קולטים אור משני הצדדים, ולכן מייצרים יותר חשמל מאשר מערך קרקעי רגיל באותו מקום. החשמל מוזרם לרשת ומקבל תשלום בתעריף מסחרי של ₪0.41/kWh.

הצל על הגפנים יוצר מיקרו‑אקלים קריר ויציב, מקטין איבוד מים ומפחית עומס על הצמחים. תנאי האקלים המשופרים מאריכים את תקופת ההבשלה, מה שמאפשר שליטה טובה יותר ברמת הסוכר והחומציות – גורמים מרכזיים לאיכות יין.

השפעה כלכלית על החקלאים

התקנת מערכת סולארית של 2 הקטאר דורשת השקעה של כמה מיליוני שקלים, עם עלות טיפוסית בישראל של ₪2,200–3,150 לכל kWp למרכיב ה‑PV, בנוסף להוצאות מבניות. החשמל שנוצר נמכר בתעריף ₪0.41/kWh, מה שמספק זרם הכנסה קבוע שמוסיף להכנסות מהקציר.

המודל של הכנסה משולבת – תוצרת וחשמל – מקצר משמעותית את תקופת ההחזר לעומת מערכת סולארית בלבד, ומתאים לתקופת חיי המערכת של כ‑25 שנה הצפויה בפרויקטים פוטו‑וולטאיים בישראל.

משמעות למערכת האנרגיה בישראל

היעדים של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת – 20 % עד 2025 ו‑30 % עד 2030 – מסתמכים במידה רבה על אנרגיה סולארית. פרויקטים אגריוולטיים כמו פיילוט מעלה גילבוע מרחיבים את השימוש בקרקע מבלי לפגוע בתפוקת החקלאות, תואמים לעידוד של רשות החשמל להתקנות דו‑שימוש. עם תעריף של ₪0.41/kWh, עלות של ≈₪2,200–3,150/kWp ותפוקת ≈1,700 kWh/kWp/שנה באיזור המרכז, חווה אגריוולטית ממוצעת יכולה לייצר הכנסות משמעותיות מהחשמל ובמקביל לשפר רווחיות החווה.

מבט לעתיד והרחבה

ההצלחה במעלה גילבוע עוררה עניין בקיבוצים ובחקלאים פרטיים נוספים בנגב ובערבה. Doral מחפשת מקומות נוספים ליישם את המודל, כולל גידולים כמו עגבניות ופלפלים. חברות אגריוולטיות ישראליות מייצאות את המודל גם לספרד, אוסטרליה והודו, וממקמות את ישראל כמעבדה מובילה לשילוב חקלאות ואנרגיה סולארית.

אם הממשלה תתמוך בפרויקטים אלה באמצעות הליכי היתר מקוצרים ותמריצים קלים, האגריוולטיקה יכולה להוסיף קיבולת סולארית משמעותית תוך שמירה על קרקעות חקלאיות – רווחה לכל: האקלים, הרשת והחקלאי.

---

נקודות מרכזיות

• קציר של 30 טון ענבים תחת קנופיית פאנלים סולאריים – שיא לאתר.
• המערכת דו‑שימוש מזינה חשמל לרשת בתעריף של ₪0.41/kWh.
• שילוב הכנסות מהתוצרת והחשמל מקצר את תקופת ההחזר בתוך חיי המערכת של 25 שנה.
• האגריוולטיקה תורמת ליעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל ומספקת מודל בר-קיימא לחקלאות אינטנסיבית.

להתנסות בחישוב החזר השקעה סולארית, נסו את מחשבון ROI סולארי והציצו לדף הנתונים הסולאריים.

מקורות וקישורים נוספים

• [מבט רב‑תחומי על אגריוולטיקה: עתיד האנרגיה וה‑...] (https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364032124002387)
• [מערכת אגריוולטית והשפעתה על גפני יין בסביבה מדברית] (https://israelagri.com/agri-voltaic-system-impact-on-wine-grapevines-in-an-arid-environment/)
• [בלב הערבה, שם המדבר פוגש נחישות, אנו משיקים...] (https://www.facebook.com/jewishnationalfund/posts/in-the-heart-of-the-arava-where-the-desert-meets-determination-were-launching-a-/1286842926813106/)
• [האם כרמים יכולים לשגשג עם סולאריות? – בלוג – lowerebill.com] (https://www.lowerebill.com/blog/en/agrivoltaics-solar-vineyards/)
• [Agro‑Solar | Agrivoltaics – Enlight Renewable Energy] (https://enlightenergy.com/data/enlight-agro/)