סולארי בזמביה: בום של פרויקטים חדשים
שוק האנרגיה הסולארית בזמביה פורץ – כלים חדשים משיגים פרויקטים שיא
זמביה הפכה לאחת היעדים החמים ביותר להשקעות באנרגיה מתחדשת באפריקה, בזכות סדרת מנגנוני רכש חדשים, קרן מימון פחמנית בתמיכת נורווגיה, ופתיחת הרשת לשחקנים פרטיים. המפתחים מדווחים על "פעילות PPA חסרת תקדים" כשמדינה עוברת ממערכת שמבוססת בעיקר על תחנות הידרו‑חשמל למערכת של סולארי‑עם‑אחסון ניתנת לתזמון.
למה עכשיו? בצורת, הקלה בחוב ושיפור דירוג האשראי
בצורת קשה של 2023‑24 נחשפה התלות של זמביה בתחנות הידרו – יותר מ‑80 % מהחשמל מגיע מסכרים – ועסקים רבים נאלצו להפעיל גנרטורים על דיזל למעלה מעשר שעות ביום. במקביל, רפורמת חוב המדינה ושדרוג הדירוג למצב "יציב‑לחיובי" החזירו אמון המשקיעים אחרי בריחת 2020. שני גורמים אלה יצרו סערה מושלמת: צורך ברור בכוח אמין שאינו הידרו וסביבה פיננסית שמסוגלת לתמוך בפרויקטים בקנה מידה גדול.
גישות רכש חדשות שמפחיתות סיכון לפרויקטים
- מתקן מימון פחמתי – נורווגיה קונה את קרדיט הפחמן שמייצרות תחנות האנרגיה המתחדשת בזמביה, ומוסיפה זרם הכנסה קבוע שהופך פרויקטים של סולארי‑עם‑אחסון לבעלי משיכה לבנקים.
- מסגרת רכש תחרותית – פורסמה במאי, ומדמה את מודל REIPPPP של דרום אפריקה עם מסמכים סטנדרטיים, חלונות הצעת מחיר קבועים, והקצאה של סבב ראשון סביב אמצע‑2027.
- תוכנית ZAMWatt – שותפות ציבורית‑פרטית בין חברת החשמל ZESCO, בנק Stanbic ו‑Africa GreenCo, שמאפשרת ללקוחות תעשייתיים לרכוש ישירות מיצרני חשמל עצמאיים, ומאגדת יצרנים וקונים כדי לצמצם את הסיכון של קונה יחיד.
הכלים האלה מתמודדים עם שלושת המכשולים הקלאסיים במימון אנרגיה מתחדשת באפריקה: סיכון מדינתי, אמינות הקונה, ומודל הקונה היחיד.
פרויקטים על הקרקע – קיבולת מתפוצצת
- הקיבולת הסולארית הפעילה היום עומדת על 1.15 GW (לפי Africa Solar Industry Association) ו‑1.64 GW נמצאים בבנייה.
- תחנת ההפעלה הגדולה ביותר, Itimpi II (136 MW), הושקה במאי.
- באפריל התחילו בבנייה פרויקט של 250 MW סולארי + 150 MW/600 MWh אחסון, הגדול ביותר מסוגו בזמביה עד היום.
- זמביה מתכננת לפרוס 1 GW של סולארי בקנה מידה תעשייתי כחלק מתוכנית ארוכת‑טווח, וההצעה הראשונה צפויה סביב אמצע‑2027.
השפעה אזורית – מודל לחברות שכנות
אנליסטים מצביעים על כך שהרפורמות בזמביה ניתנות לשכפול בזימבבואה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, נמיביה ובוטסואנה, שכולם שוקלים פתיחת שווקי החשמל שלהם. האתגרים העיקריים נשארים תנודתיות המטבע והצורך בקווי תמסורת נוספים, אך המודל הזמביני כבר נחשב לתכנית פעולה אזורית.
מה זה אומר לישראל – השוואה בקנה מידה וכלכלה
בהתבסס על תפוקת תקרת מגורים ישראלית של 1,700 kWh ל‑kW לשנה (אזור מרכז) ותעריף של ₪0.48/kWh, מערכת גג של 10 kW מייצרת כ‑17 MWh בשנה, שווה בערך ₪8,160 שנתי. העלות הכוללת של מערכת מוכנה להתקנה היא ₪3,150/kW, ולכן ההחזר על ההשקעה הוא כ‑≈3.9 שנים.
הקיבולת הסולארית הפעילה של 1.15 GW בזמביה שווה ל‑עשרות אלפי מערכות ביתיות של 10 kW בישראל. עם גורם חיסכון בפליטת CO₂ של כ‑0.5 kg לכל kWh, הציוד הזמביני מפחית משמעותית פליטות, בקנה מידה שיכול להיקרא "הסרת אלפי מכוניות מהכביש".
למשקיעים ישראליים, זמביה מציעה הזדמנות בעלת צמיחה גבוהה ותשואה מותאמת לסיכון: קרן המימון הפחמתי מוסיפה זרם הכנסה נוסף, וכללי הגישה הפתוחה מקלים על יצירת חוזי רכש חשמל פרטיים. ניתן למדוד את ההחזר בזמביה מול דוגמא ישראלית של 3.9‑שנים, תוך התאמה לעלויות מימון גבוהות יותר וסיכון מטבע.
תחזית – שלוש השנים הבאות יקבעו אם הבום יהפוך לשוק קבוע
אם סבב ההצעה הראשון יושק במועד הצפוי של אמצע‑2027, ותוכנית ZAMWatt תצליח לאגד יצרנים וקונים, זמביה יכולה לאבטח כמה גיגוואט של קיבולת סולארית‑עם‑אחסון לפני 2030. זה יחזק את מעמדה כמרכז אנרגיה מתחדשת בדרום אפריקה וייתן מודל לחברות משאבים אחרות, חסרות גישה לים, שמחפשות ביטחון אנרגטי בלי תלות בדלקים פוסיליים.
מקורות
שאלות נפוצות
אילו מנגנוני רכש חדשים מקדמים את הצמיחה הסולארית בזמביה?
זמביה הציגה מתקן מימון פחמתי, מסגרת רכש תחרותית בסגנון REIPPPP של דרום אפריקה, ותוכנית ZAMWatt שמאגדת יצרנים וקונים תחת כללי גישה פתוחה.
כמה קיבולת סולארית פועלת כבר בזמביה?
לפי Africa Solar Industry Association, בזמביה יש כ‑1.15 GW של קיבולת סולארית פעילה.
למה הצורך במים של 2023‑24 חשוב למדיניות האנרגיה של זמביה?
הצורך חשף את התלות של זמביה במים – יותר מ‑80 % מהחשמל מגיע מהידרו – והביא עסקים רבים להשתמש בגנרטורים על דיזל, מה שהדגיש את הצורך בכוח מתחדש נגיש.
מהי תוכנית ZAMWatt?
ZAMWatt היא שותפות ציבורית‑פרטית שמאפשרת ללקוחות תעשייתיים לרכוש חשמל ישירות מיצרני חשמל עצמאיים, ובכך מצמצמת את הסיכון של קונה יחיד על ידי איגוד יצרנים וקונים.
איך הצמיחה הסולארית בזמביה מתיישבת עם שוק הגגות בישראל?
הקיבולת של 1.15 GW בזמביה שווה בקירוב ל‑115,000 מערכות ביתיות של 10 kW בישראל, שכל אחת מייצרת כ‑17 MWh לשנה.
מתי צפוי סבב הרכישה הראשון של סולארי בתחרות בזמביה?
הסבב הראשון מתוכנן לצאת לאור סביב אמצע‑2027, לאחר פרסום המסגרת במאי 2024.
שתפו את הכתבה
עוד בנושא שווקים
6
אנרגיה סולארית באוסטרליה: יוני 2026 – 322 MW שיא
אוסטרליה התקינה 322 MW של פאנלים סולאריים על גגות ביוני 2026 – ירידה של 4 % מחודש מאי, אבל עדיין השיא של יוני, והוסיפה כ‑0.7 % למאגר הסולארי הלאומי.
מערכת סולארית: מחיר שיא על גגות עסקים בצרפת
צרפת העניקה 300 MW של פאנלים סולאריים למבנים עסקיים במחיר שיא של €0.082/kWh, עם ביקוש חמש פעמים מהקיבול ו‑62 % מהקיבול על גגות.
אנרגיה סולארית בישראל: צמיחה של 31% עד 2032
שוק הסולאר בישראל צפוי לקפוץ מ‑187 מיליון דולר ב‑2024 ל‑1.63 מיליארד דולר ב‑2032, בקצב של 31 % שנתי, בעזרת צינור של 1.3 GW ותמריצים תעריפיים חדשים.
33% מהאנרגיה המתחדשת באינדיה נחתכת
כ‑33 % מהקיבולת המתחדשת החדשה באינדיה נחתכת, עם קיצור של 50‑60 % בסולאר בזמן השיא, עקב עיכובי תקשורת.
אלג'יריה שואפת 15 GW סולאריים עד 2035
אלג'יריה קבעה יעד של 15 GW סולאריים לשנת 2035 וכבר מתקדמת עם צינור של 3.2 GW, אך כדי להשיג זאת נדרש מימון פרטי, חוזי רכש ברורים והחלפה למודל IPP.
פאנלים סולאריים על גגות אירופה ננטשים – למה?
אירופה הוסיפה 65 GW של סולאר ב‑2025, אך פשיטות של מתקינים הפכו מיליוני פאנלים ביתיים לנטושים, מה שיוצר מאגר הולך וגדל של נכסים ללא תחזוקה.