מימון מימן ירוק של האיחוד: 500 מיליון אירו

המכרז הרביעי של האיחוד האירופי למימן – עד סוף 2026

האיחוד האירופי יפתח את המכרז הרביעי למימן עד סוף 2026, עם תקציב קבוע של 500 מיליון אירו. התקציב הזה תואם את הסכום של 571.6 מיליון אירו שהצוין בטיוטת התנאים, והוא ייממן פרויקטים של מימן RFNBO (דלק מתחדש שאינו ביולוגי) ומימן אלקטרוליטי בעל פחמן נמוך.

הטיוטה שפורסמה השבוע מתארת תהליך הצעת מחיר תחרותי שבו הסובסידיה היא פרמיית קבועה לכל קילוגרם מימן שמיוצר, ומשולמת במשך עשר שנים על בסיס תוצאת הייצור המאומתת. ההצעות מדורגות לפי גובה הפרמייה שהמבקש דורש – ההצעה הזולה ביותר זוכה במימון.

---

תנאי הזכאות – שרשרת אספקה ובטחון סייבר

לפחות 75 % מרכיבי האלקטרולייזר חייבים לבוא ממדינות שאינן סין, וחלקים מרכזיים כמו ערימות (stacks) ואלקטרוניקה של כוח כפופים לחוקים מחמירים של מקור. המבקשים חייבים גם להוכיח עמידה בתקני הסייבר של האיחוד, כללי סיוע מדינתי, וקריטריון Do‑No‑Significant‑Harm (DNSH) של הטקסונומיה האירופית. נדרשת הצהרה עצמאית ודוח DNSH לאחר יישום הפרויקט, כדי לוודא שהפרויקט עומד בדרישות סביבתיות לאורך כל מחזור החיים.

הדרישות החדשות נועדו להפחית סיכון גאופוליטי ולשמור על שרשרת טכנולוגיות ירוקות של האיחוד, כפי שמודגש בפרסומת של הוועדה האירופית European Commission.

---

איך המכרז עובד – פרמיות קבועות ותשלומים לפי ייצור

המודל הוא תמיכה מבוססת ייצור: הפרמייה משולמת לכל קילוגרם מימן שמיוצר בפועל, על פי נתוני ניטור. גובה הפרמייה נקבע על‑ידי ההצעה של המבקש, והסכום הכולל שהפרויקט מקבל תלוי בנפח הייצור ובקיבולת האלקטרולייזר המותקנת. במכרזים הקודמים, הפרמיות נעים בין 0.20 €/kg ל‑3.49 €/kg.

---

לקחים מהמכרזים הקודמים

• מכרז ראשון (נובמבר 2023): 720 מיליון אירו חולקו על שבעה פרויקטים (פינלנד, נורווגיה, פורטוגל, ספרד) עם הצעות של 0.37 €/kg עד 0.48 €/kg, במטרה לייצר 1.58 מיליון טון מימן בעשר שנים.
• מכרז שני (דצמבר 2024): 992 מיליון אירו למימון 15 פרויקטים; הפרמיות נעות בין 0.20 €/kg ל‑1.88 €/kg, והקימו דיון על הכדאיות של הפרויקטים.
• מכרז שלישי (מאי 2025): 1.09 מיליארד אירו חולקו על תשעה פרויקטים ב‑7 מדינות; הפרמיות נעות בין 0.44 €/kg ל‑3.49 €/kg והקבלה הייתה גבוהה מאוד – 58 הצעות.

המגמה ברורה: ככל שהאיחוד משכלל את מודל התמחור, טווח הפרמיות המקובלות מתרחב, משקף עלויות שונות וציפיות שוק מגוונות. המכרז הרביעי צפוי להיות תחרותי עוד יותר, במיוחד עם דרישות שרשרת האספקה והסייבר החדשות.

---

למה זה חשוב למטרות המימן הירוק של האיחוד

האיחוד הציב יעדים שאפתניים לייצור מימן וקיבולת אלקטרולייזרים עד 2030. תקציב של 500 מיליון אירו במכרז הרביעי יעזור להפחית סיכון לפרויקטים בשלבים מוקדמים ולהוכיח שמנגנון פרמייה מבוסס שוק מושך הון פרטי.

החמרת דרישות מקור הרכיבים מכוונת גם לחיזוק שרשרת אספקה אירופאית, מה שיכול ליצור מקומות עבודה בתעשיית המימן המתפתחת של היבשת.

---

מה זה אומר לישראל

המערכת האנרגטית של ישראל כבר סולארית במידה גבוהה – תעריפי חיבור למגורים עומדים סביב ₪0.48/kWh והעלות הממוצעת להתקנת פאנלים סולרים היא ₪3,150/kWp. אם מפתחים ישראלים ינצלו את מימון המימן של האיחוד, הם יוכלו לשלב אלקטרולייזרים שמופעלים באנרגיה סולארית עם פרמיית המימן של האיחוד.

דוגמה מקומית מציגה את הכלכלה של חשמל סולארי: מערכת ביתית של 10 kWp במרכז הארץ מייצרת כ‑17,000 kWh/שנה, שווי של כ‑₪8,160/שנה בתעריף המגורים, והעלות להתקנה היא סביב ₪31,500 – החזר השקעה פשוט של כ‑3.9 שנים לפני כל תמריץ, עם חיי מערכת של כ‑25 שנה.

בארבה, קרן השמש מגיעה עד 2,200 kWh/kWp/שנה, מה שהופך פרויקטים של סולאר‑מימן למאוד יעילים. גישה לפרמיות של האיחוד יכולה לשפר את הרווחיות של פרויקטים כאלה, ולהפוך את ייצוא המימן הירוק לאפשרות מציאותית לחברות ישראליות.

---

מבט לעתיד – שוק מימן אירופי בטוח ותחרותי

הטיוטה משדרת מחויבות של האיחוד למנגנון שקוף, מבוסס שוק למימון מימן, תוך חיזוק הגנות גאופוליטיות וסייבר. צפוי שהמכרז הרביעי ימשוך קבוצת מציעים רחבה יותר, כולל חברות מאזורים עם סינרגיה של סולאר‑מימן כמו ישראל, צפון אפריקה והמזרח התיכון.

הייעוץ הציבורי נמשך עד סוף הקיץ, ולאחריו יפורסם העיצוב הסופי של המכרז. חברות שיכולות להוכיח עמידות שרשרת אספקה שאינה סינית, בטחון סייבר חזק, ועמידה בקריטריון DNSH, יהיו במצב הטוב ביותר לזכות בחלק מהתקציב של 500 מיליון אירו ולעזור לאיחוד לעמוד ביעדי המימן של 2030.

---

סיכום לישראל

• החשמל הסולארי הזול (≈ ₪0.48/kWh) מספק בסיס חזק לייצור מימן בעלות נמוכה.
• פרמיות האיחוד, אפילו בקצה הנמוך של הטווח, יכולות לשפר עוד יותר את כלכלת הפרויקט.
• החוקים החדשים של האיחוד מעדיפים פרויקטים עם שרשרת אספקה בטוחה, לא סינית, תחום שבו יצרנים ישראליים יכולים להתבלט.

מסקנה: המכרז הרביעי של האיחוד פותח נתיב מימון ממשי לפרויקטים של סולאר‑מימן ישראליים, ויכול להפוך את השמש השופעת של ישראל למוצר ייצוא רווחי.

---

להעמקה בחישוב החזר השקעה של מערכות סולאריות, בקרו במחשבון שלנו ב‑calculator ובדף הנתונים ב‑data.