הצעת 4.5 GW בגרמניה: מה זה בשביל סולאריות
גרמניה משיקה מכרז של 4.5 GW
ב‑8 ספטמבר 2026, רשות הרשת הפדרלית של גרמניה פתחה את המכרז הראשון של 4.5 GW לפי חוק ביטחון אספקת החשמל (StromVKG). המטרה – לשלם למפעילים 15 שנים על כך שהצמחייה או מערכת האגירה יהיו זמינות תמיד. זהו פתרון ישיר לממשלה שמחפשת חשמל קבוע כשמתרחבת האנרגיה המתחדשת.
איך המכרז בנוי: תשלומים, לוח זמנים וחלוקה אזורית
המכרז הוא הראשון מתוך שישה שלבים עד 2031. שני שלבים של 4.5 GW יתמקדו ביכולת ארוכת‑משך, אחריהם שלב של יותר מ‑2 GW לייצור קונבנציונלי ושלושה שלבים נוספים משנת 2029. לפחות שליש מהקיבולת חייבת ללכת לפרויקטים בצפון "הטכני" של הרשת; הצעות מהדרום מקבלות ניכוי של €16,000 למגה‑ווט. המחיר המקסימלי שמותר לבקש הוא €244,000 למגה‑ווט של קיבולת מצומצמת לשנה – הקיבולת המצומצמת מחושבת לפי גורמי הפחת שמוגדרים בחוק לכל טכנולוגיה.
כללים קפדניים לבטריות ואחוזי תוכן מקומי
מערכות אגירת אנרגיה (BESS) יוכלו להגיש הצעה רק אם הן מסוגלות לפרוק לפחות 10 שעות רצופות. גורם הפחת של 0.58 חל על מערכות של 10 שעות ו‑0.85 על מערכות של 20 שעות – אותו גורם שמשמש לתחנות גז משולבות (CCGT). בנוסף, הבטריות חייבות להגיע לזמינות טכנית של 100 % (לעומת 85 % ל‑CCGT) וליעילות סיבוב של לפחות 92 % – דרישה שמקשה על רוב טכנולוגיות ה‑flow battery. רכיבים מרכזיים כמו תאים והמרים חייבים לבוא מהאיחוד האירופי או ממדינות עם הסכם סחר חופשי, והפרויקט חייב לספק כוח רזרבי מיידי.
תגובת התעשייה: ביקורת והשפעת עלויות
המעצב של המכרז קיבל ביקורת ממפתחים שמרגישים שהסף הטכני הופך בטריות ארוכות‑משך ללא תחרותיות, למרות שהמכרז טוען להיות ניטרלי טכנולוגית. המחיר המקסימלי של €244,000/MW נחשב יחסית נדיב; מחקרים מראים שהוא עשוי להוסיף למשתמשים יותר מ‑€0.01/kWh לחשבון החשמל. האותות הכספיים הגדולים נועדו למשוך קיבולת קבועה שתכסה את התקופות שבהן הרוח והשמש חלשות.
חוסר וודאות של סיוע מדינתי באיחוד האירופי ושאלות משפטיות
המשקיעים נדרשים להגיש הצעות למרות שהנציבות האירופית עדיין לא אישרה את חוק ה‑StromVKG תחת כללי סיוע מדינתי. המבקרים טוענים שהשקת המערכת ללא אישור מראש מאלצת משקיעים להתחייב לפני שהמסגרת המשפטית ברורה. חלק מהמומחים מצביעים על כך שהמודל הממומן במיסים עשוי לעקוף את הביקורת הרגילה של סיוע מדינתי, אך התוצאה הסופית עדיין לא ידועה.
מה זה אומר לשוק הסולארי והאגירה בישראל?
בגרמניה משלם עד €244 לכל קילו‑ווט·שנה כדי להבטיח קיבולת קבועה. בישראל, מערכת פאנלים סולאריים ביתית של 1 kW במרכז הארץ מייצרת כ‑1,700 kWh בשנה, בערך ₪816 לפי תעריף למגורים. במילים אחרות, תשלום הקיבולת הגרמני לכל kW הוא בערך באותו סדר גודל של ההכנסה השנתית של פאנל סולרי ישראלי.
ל homeowner ישראלי, מערכת של 10 kW עולה כ‑₪31,500 ומייצרת כ‑17,000 kWh/שנה, מרוויחה כ‑₪8,160 בתעריף של ₪0.48/kWh – החזר השקעה של פחות מ‑4 שנים. לעומת זאת, בטריה של 1 MW שמזכת במכרז גרמני תקבל €244,000 לשנה, סכום שמעלול לעלות על תזרים המזומנים של מערכת סולארית‑אגרון באותו גודל בישראל. המודל הגרמני מצביע על מדיניות שבה אגירה בקנה מידה גדול מגובה בתמריץ, בניגוד לגישה הישראלית שמבוססת על השכרה ושוק חופשי.
במבט קדימה, אם שוק הקיבולת בגרמניה יצליח למשוך מספיק אגירה ארוכת‑משך, הוא יכול לשמש דוגמה למדינות אירופיות אחרות ואולי גם להשפיע על קובעי המדיניות בישראל, שמחפשים דרכים להבטיח קיבולת קבועה במעבר ל‑30 % אנרגיה מתחדשת עד 2030. עד אז, משקיעים ישראלים יכולים לעקוב אחרי המכרז הגרמני כקייס סטדי על איך תמריצים נדיבים יכולים לזרז פרויקטים של אגירה – אך הם צריכים גם לשקול את העלות למשתמש והחוסר וודאות הרגולטורית.
תאריכים מרכזיים: הצעות נסגרות ב‑8 ספטמבר 2026; המנצחים יוכרזו ב‑3 נובמבר 2026; מועד סגירת המכרז השני צפוי להיות ב‑10 נובמבר 2026.
מקורות: PV Magazine, Ember – Germany’s battery opportunity, Timera Energy – What StromVKG means for the power system, ESS‑News – Germany opens first 4.5 GW capacity auction
מקורות לקריאה נוספת
שאלות נפוצות
מתי על המפתחים להגיש הצעות למכרז הקיבולת הראשון של גרמניה?
הצעות נדרשות עד 8 ספטמבר 2026, והמנצחים יוכרזו ב‑3 נובמבר 2026.
איזה סוגי פרויקטים יכולים להשתתף במכרז?
גם ייצור קבוע חדש (כמו תחנות גז משולבות) וגם אגירת בטריות ארוכות‑משך שמסוגלות לפרוק לפחות 10 שעות.
כמה ניתן לבקש לכל מגה‑ווט של קיבולת?
התקרת המחיר המותרת היא €244,000 למגה‑ווט של קיבולת מצומצמת לשנה.
למה פרויקטי אגירת בטריות נחשבים לפחות תחרותיים?
הם חייבים להגיע לזמינות טכנית של 100 %, יעילות סיבוב של ≥ 92 % ולפרוק מינימום של 10 שעות – תנאים קפדניים יותר מה‑CCGT.
האם חוק ה‑StromVKG כבר אושר על ידי האיחוד האירופי?
לא, עדיין לא קיבל אישור של סיוע מדינתי, ולכן המפתחים מציעים לפני שהמסגרת המשפטית סגורה.
איך תשלום הקיבולת הגרמני משווה להכנסות של פאנלים סולאריים בישראל?
התשלום של €244 לכל kW·שנה בגרמניה שווה בערך להכנסה השנתית של פאנל סולרי ישראלי של 1 kW (כ‑₪816, או €220).
שתפו את הכתבה
עוד בנושא רגולציה
6
פאנלים סולרים על חקלאות: חוק נופל, רגולציה
הצעת החוק לאגריוולטיקה נדחתה בכנסת, אך רגולציה חדשה פותחת את הדרך לפרויקטים של פאנלים סולרים על חקלאות.
42 רשויות מקבלות מענק פאנלים סולאריים
42 רשויות מקבלות מענק להתקנת קנוופי פאנלים סולאריים על מגרשי ספורט, מכסים כ‑3,000 דונם ותורמים משמעותית ליעד האנרגיה המתחדשת של 2030.
קהילות סולאריות באיטליה: 303 MW ו‑768 מיליון אירו
איטליה חצתה 300 MW של קהילות אנרגיה מתחדשת עם 3,630 קהילות, 768 מיליון אירו במענקים ותוכנית של 5.7 מיליארד אירו – מה זה אומר לישראל?
האירופה מכפילה את החשמל: 46% עד 2040
תוכנית האלקטריפיקציה של האיחוד האירופי מכפילה את חלק החשמל בתמהיל האנרגיה ל‑46% עד 2040, חוסכת 240 מיליארד אירו בייבוא דלקים ומביאה רפורמות במחירי החשמל, רשתות ו‑ETS.
הכללה אמיתית בתעשיית הסולארית – איך זה עובד
הכללה בתעשיית הסולארית חייבת לחרוג ממחוות סמלים ולספק כלים פרקטיים, גיוס עיוור ותפקידים מובילים – שינוי שכבר מוכיח שיפור בחדשנות וביציבות.
פאנלים סולאריים: מס סיני מעלה מחירים
מס צרכני של 2‑4% על תאי פאנלים סולאריים ובטריות בסין יעלה מעט את מחירי הפאנלים העולמיים ויקצר את החיסכון למתקינים בישראל.