בטריית פחמן 23 MW באירלנד – למה זה חשוב לישראל

מאת דניאל איליאגויב1 ביולי 20264 דקות קריאהבקטגוריה: אגירה
carbon battery
מקור: TERRANCE BARKSDALE / PEXELSהתמונה להמחשה בלבד
תקציר הכתבה שנוצר באמצעות בינה מלאכותיתאיך אנחנו מדווחים
רוצים את התמונה המלאה? קראו את המדריך המלא: אגירה

תשובה מהירה: Energy Dome, בתמיכת Google, תבנה בטריית פחמן של 23 MW/200 MWh במחוז אופאלי, אירלנד, עם חוזה קיבולת של 10 שנים, והפעלה צפויה ב‑2028.

הפרויקט הוא הראשון שמציב בטריית פחמן בקנה מידה מסחרי במסגרת השותפות Energy Dome‑Google, והוא יוקם על אתר תחנת פחם לשעבר בפארק האנרגיה "Rhode Green", קרוב לקווי מתח גבוה שמזינים את אזור דבלין.


מה זו בטריית CO₂ ואיך היא עובדת

בטריית CO₂ שומרת חשמל על‑ידי דחיסת פחמן דו‑חמצני לנוזל בלחץ גבוה. כשהרשת זקוקה לחשמל, הנוזל מתרחב בטורבינה ומייצר חשמל מחדש. המערכת משתמשת במכוונים וטורבינות רגילים, לא במינרלים נדירים, ויכולה לספק כוח 8‑24 שעה בלי לאבד קיבולת – בדיוק מה שמחפשים בטכנולוגיות אחסון ארוכות‑משך (LDES) בטריית CO2 - Energy Dome.

Energy Dome מציינת שהמערכת יכולה לפעול מעל 30 שנה ללא ירידה משמעותית בביצועים, מה שהופך אותה למועמדת חזקה להחלפת תחנות פוסיליות ישנות באחסון ללא פליטות CO2 Batteries That Store Grid Energy Take Off Globally - IEEE Spectrum.


פרטי הפרויקט באירלנד

  • קיבולת: 23 MW כוח, 200 MWh אנרגיה – מספיק כדי להפעיל חווה סולארית של 10 MW במשך 20 שעה, או לספק חשמל ל‑≈14 000 בתים איריים למשך 10 שעה (כפי שהדגימו בפרויקט של 20 MW/200 MWh בצרפת) Energy Dome and Engie sign pioneering storage offtake agreement.
  • מיקום: תחנת פחם לשעבר במחוז אופאלי, ליד פארק האנרגיה Rhode Green, מוקד של פרויקטים של רוח ושמש.
  • לוח‑זמנים: הקרקע, היתר תכנון וחיבור לרשת כבר מאושרים; חוזה קיבולת של 10 שנים נמסר על‑ידי EirGrid; הפעלה מסחרית צפויה ב‑2028.
  • בעלות: Energy Dome תבעל ותנהל את המתקן, ויש תכנון ליחידה שנייה של 200 MWh באותו האתר.
  • שותף אסטרטגי: Google, שחתמה על ההסכם המסחרי ביולי 2025 ומספקת השקעה אסטרטגית להאצת פרויקטים של LDES Google Partners with Energy Dome to Globally Deploy Advanced Clean Energy Storage.

למה אירלנד היא מוקד חם ל‑LDES?

מדיניות האחסון של אירלנד (2024) דורשת עד 500 MW של אחסון ארוך‑משך עם מינימום 4 שעות פריקה EirGrid – LDES Procurement Model Consultation Paper.

הפרויקט של Energy Dome מספק בדיוק את מה שהמדיניות מבקשת – 23 MW של קיבולת ניתנת להפעלה שמגשרת בין ייצור רוח/שמש מתפרץ לביקוש השיא.

EirGrid מוסיפה שה‑LDES מאפשרת “יכולת ייבוא/ייצוא רציפה” ומשפרת את חוסן הרשת, במיוחד כשאירלנד שואפת ל‑70 % חשמל מתחדשת עד 2030 הקונסולטציה של EirGrid על אחסון ארוך‑משך.


הדגם באריזונה – מה קורה בארה״ב?

ב‑2025 Energy Dome ו‑Google הכריזו על בטריית CO₂ של 19 MW/200 MWh בתחנת Salt River באריזונה, גם היא על אתר פוסילי מושבת. הדוגמה מראה שהחברה מתמקדת במעבר של אתרי תחנות ישנות לאחסון ללא פחמן, עם חוזי קיבולת של 10 שנים ומימון אסטרטגי מ‑Google Energy Dome inks a strategic commercial agreement with Google.


מה זה אומר לישראל?

ישראל מציבה יעדי אנרגיה מתחדשת של 30 % עד 2030 (ו‑20 % עד 2025) שמבוססים בעיקר על פאנלים סולרים. עם זאת, הרשת עדיין זקוקה לאספקה קבועה של כוח כדי לאזן תנודות יומיות ועונתיות.

בטריית CO₂ של 200 MWh יכולה לאחסן את הפלט של כ‑12 מערכות סולאריות ביתיות טיפוסיות (10 kWp, ~17 000 kWh/שנה במרכז). זה שווה בערך 200 MWh ≈ 12 בתים × שנה של חשמל, או אספקת קיבולת לשיא של עיירה קטנה למשך יום.

בהתאם לתעריף ממוצע של ₪0.48/kWh, האנרגיה המאוחסנת שווה כ‑₪96,000 (200,000 kWh × ₪0.48). אם נבנה בטרייה דומה בישראל בעלות של ₪3,150/kW (כפי שהצגת), ההשקעה הראשונית תהיה כ‑₪72 מיליון (23 MW × ₪3,150/kW). על פני 25 שנה, החזר השקעה רק מהערך של האנרגיה הוא סביב 30 שנה – ולכן הפרויקטים האלה היום אפשריים רק עם משקיעים אסטרטגיים כמו Google או עם תמריצים מדיניים.

הלקח למפתחים ישראליים: לנצל אתרי תחנות פוסיליות מושבות, לקבל חוזי קיבולת ארוכי‑טווח מהרשות, ולגייס משקיע טכנולוגי שיכסה את העלות הראשונית. הרשות החשמלית של ישראל בוחנת כעת רכש של LDES (השתמשו במודל של EirGrid 2024 כהשראה), והבטרייה של CO₂ יכולה לשמש כטכנולוגיה משלימה לליתיום‑יון ולתחנות הידרו‑פומפיות, במיוחד כשיש חשש ממחסור במינרלים קריטיים.


מבט גלובלי: איך הטכנולוגיה מתרחבת?

Energy Dome מציינת שהמתקן באירלנד הוא תבנית למאות אתרים דומים באירופה, בצפון אמריקה וב‑Asia‑Pacific. תכנית האיחוד האירופי לאחסון אנרגיה 2024 שואפת ל‑130 GW של אחסון נוסף עד 2030, וטכנולוגיות LDES ללא מינרלים יכולים לתפוס חלק משמעותי מהשוק IEA – Batteries and Secure Energy Transitions Executive Summary.

אם יחידת 23 MW תעמוד ביעדים, היא תראה עקומת עלות תחרותית מול ליתיום‑יון לפריקה של כמה שעות, ותעורר רגולטורים כמו EirGrid והרשות החשמלית בישראל לכתוב כללי רכש חדשים שמתגמלים קיבולת ארוכת‑משך.


מה זה אומר לישראל (חזרה)

האתגר של הרשת בישראל – חדירת פאנלים סולרים גבוהה, אחסון מוגבל, צורך בקיבולת קבועה – יכול להיפתר בבטרייה של 200 MWh שמסוגלת לאחסן את הפלט של כ‑12 מערכות סולאריות ביתיות ולשחרר אותו ב‑8‑24 שעה, מה שמחלק את עומסי הערב.

עם תעריף של ₪0.48/kWh, האנרגיה שווה כ‑₪96,000 לשנה. עלות הקמת בטרייה של 23 MW היא כ‑₪72 מיליון, גבוה יותר מהקמת מערכת סולארית של 10 kWp (₪31,500), אך היתר של אספקה ללא מינרלים ואריכות חיים יכולה להפוך אותה לאטרקטיבית אם ייווצרו תמריצים ל‑LDES.

הדוגמה האירית מציגה מודל עסקי בר-קיימא: חוזה קיבולת של 10 שנה, מיקום על אתר ישן, ושותף טכנולוגי שמכסה את ההשקעה הראשונית.


סיכום

בטריית פחמן של 23 MW/200 MWh של Energy Dome באופאלי, אירלנד, תתחיל לפעול ב‑2028, ותהיה הראשונה מסוגה ברשת החשמל האירית. היא יכולה לשמש תבנית לישראל ולשווקים אחרים שמחפשים אחסון ארוך‑משך ללא מינרלים כדי להגיע לחשמל נקי 24/7.


מקורות וקישורים נוספים

שאלות נפוצות

מהי בטריית CO₂?

בטריית CO₂ דוחסת פחמן דו‑חמצני לנוזל בלחץ גבוה ומרחיבה אותו בטורבינה כדי לייצר חשמל, מספקת אחסון ארוך‑משך ללא מינרלים.

מתי תתחיל לפעול הבטרייה האירית?

המתקן צפוי להיות מוכן ולהזרים חשמל לרשת בשנת 2028.

כמה אנרגיה יכולה לאחסן הבטרייה?

הבטרייה מאחסנת 200 MWh, מספיק לכ‑≈14 000 בתים איריים למשך 10 שעה או להפעלת חווה סולארית של 10 MW במשך 20 שעה.

למה הטכנולוגיה חשובה לישראל?

ישראל זקוקה לאחסון ארוך‑משך כדי לאזן פאנלים סולרים רבים; בטריית 200 MWh יכולה לאחסן את הפלט של כ‑12 מערכות סולאריות ביתיות ולשחרר אותו ב‑8‑24 שעה.

איזו תפקיד משחקת Google בפרויקט?

Google היא שותף אסטרטגי ומשקיעה הון כדי להאיץ את פריסת טכנולוגיית בטריית CO₂ בשווקים שונים.

האם בטריית CO₂ זולה מליתיום‑יון?

העלות המדויקת תלויה, אך Energy Dome טוענת שהבטרייה נמנעת ממינרלים קריטיים ויכולה להיות תחרותית במצבי פריקה של כמה שעות, במיוחד כשמחירי ליתיום‑יון גבוהים.

שתפו את הכתבה

עוד בנושא אגירה

6
דברו איתנו

יש לכם שאלה או פרויקט?

שלחו לנו הודעה — על אנרגיה סולארית, טיפ לכתבה, פרסום או כל דבר אחר. נחזור אליכם.

נשתמש בפרטים שלכם רק כדי לחזור אליכם.