מגדל אנרגיה סולארית 240 מ' – העין של סאורון

העין של סאורון – מגדל שמש של 240 מ' בתחנת אשלים

דמיינו מגדל גבוה 240 מ' (≈ 790 רגל) במדבר הנגב, שמאיר בלילה כמו עין של סאורון מהסרטים. זהו המגדל המרכזי של תחנת אשלים – תחנת האנרגיה הסולארית הראשונה בישראל שמייצרת חשמל בקנה מידה תעשייתי באמצעות ריכוז שמש (CSP). הכינוי נובע מהקולט הזוהר שמזכיר את העין המשקיפה של שר הטבעות וניתן לראותו גם מהחלל.

למה הכינוי נצמד – מראה מרהיב של עין משקיפה

הקולט הצילינדרי של המגדל מתבהר בצבע כתום חזק כשקרני השמש מתרכזות עליו, ויוצר מגדלור שניתן לראותו קילומטרים במדבר. בלילה המגדל מואר למטרות בטיחות, מה שמעצים את האפקט של "עין" שמביטה אל האופק.

איך המגדל מייצר חשמל שניתן לשלוח לרשת

מגדל שמש עובד כך: סביב הקולט עומד שדה של מראות שטוחות – הליוסטטים – שעוקבות אחרי השמש כל היום. באשלים אלפי הליוסטטים משקפים אור על הקולט, מחממים מלח מותך שמאחסן חום. החום מניע טורבינת קיטור שמייצרת חשמל גם אחרי שקיעת השמש, בזכות האחסון של כמה שעות של מלח מותך.

נתונים טכניים – קיבולת, אחסון ותפוקה

• קיבולת משמעותית: תחנת אשלים מספקת 121 MW של חשמל לשטח.
• אחסון תרמי: 4.5 שעות של חום במלח מותך מאפשרים ייצור חשמל בזמן ביקוש גבוה בערב.
• שדה הליוסטטים: יותר מאלף מראות גדולות מתכווננות כל הזמן כדי למקד את האור על הקולט.
• תפוקה: המפעל מייצר כ‑300 GWh לשנה – מספיק כדי להאיר עשרות אלפי בתים ישראליים.

למה המגדל חשוב למטרות האנרגיה המתחדשת של ישראל

ישראל התחייבה לקבל 30 % מחשמליה ממקורות מתחדשים עד 2030 ו‑20 % עד 2025. מגדל אשלים מוסיף מקור אנרגיה סולארית בעל קיבולת גבוהה ויכולת הפעלה (dispatchable) שממלא פערים כשמערכות פאנלים סולרים אינן פועלות, ובכך מקטין את הצורך בתחנות גז טבעי לשעת שיא. בנוסף, הוא מוכיח שניתן לבנות CSP בקנה מידה גדול במדבר הקשה של הנגב, מה שפותח את הדרך למגדלים נוספים או פרויקטים משולבים של CSP‑PV.

מה זה אומר לצרכן הישראלי – חישוב כלכלי של פאנלים סולרים על הגג

בבית ממוצע במרכז הארץ, מערכת פאנלים סולרים של 10 kWp מייצרת כ‑17,000 kWh בשנה. בתעריף פיד‑אין של כ‑₪0.48 /kWh, החשמל שווה בערך ₪8,160 לשנה. עלות התקנת מערכת של 10 kWp היא כ‑₪3,150 /kWp, כלומר ₪31,500 סך הכל, עם החזר השקעה של ≈ 3.9 שנים – במסגרת חיי המערכת של 25 שנה. בעוד שהעין של סאורון מספקת חשמל ברמת רשת, החישוב מראה למה גם פאנלים סולרים על הגג הם השקעה משתלמת, עם עלות מערכת סולארית 15 kW שמגיעה לתשואה מהירה.

העתיד – האם נבנה עוד מגדלים?

בכל העולם קיבולת CSP גדלה, ובסין פותחים מגדלים דו‑קיימיים שמעלים את היעילות ב‑24 %. הצלחת אשלים מציבה את ישראל בעמדה טובה למשוך פרויקטים נוספים, במיוחד אם עלויות האחסון ימשיכו לרדת. תכניות הממשלה מצביעות על צורך של כ‑17 GW של קיבולת סולארית עד 2030, משולבת של פאנלים סולרים ו‑CSP, מה שאומר שהמגדל במדבר יכול להיות הראשון מבין רבים.

מה זה אומר לישראל

העין של סאורון מוכיחה שישראל יכולה לנצל את השמש המדברית בצורה של אנרגיה בעלת קיבולת גבוהה ו‑ניתנת להפעלה (dispatchable). על ידי אספקת חשמל אחרי שקיעה, המגדל מקטין את הצורך במפעלי גז לשעת שיא, חוסך כ‑0.5 ק״ג CO₂ לכל kWh, ותורם למטרה של 30 % חשמל מתחדש עד 2030. עבור הצרכן, זה מחזק את המסר: סולארית – בין אם על גג הבית ובין אם במגדל של 240 מ' – היא דרך חסכונית ויעילה להאיר את הבתים והתעשייה בישראל.

---

להערכת החזר השקעה של מערכת סולארית ביתית, נסו את מחשבון ROI של סולאריות. למידע עדכני על השוק, בקרו במרכז הנתונים של סולאריות.

מקורות וקישורים נוספים

• מגדל שמש – ויקיפדיה
• תחנת אשלים: מהי העין של סאורון בישראל?
• צילומי אוויר של תחנת אשלים (וידאו)
• מהי העין של סאורון? – כתבה מלאה
• הצמחייה הראשונה של מגדל דו‑קיים משפרת יעילות ב‑24%