אנרגיה סולארית צפה: תחנת 13 MW באפריקה

מאת דניאל איליאגויב2 ביולי 20263 דקות קריאהבקטגוריה: טכנולוגיה
Aerial view of solar panels installed on a lake surface near a shoreline
מקור: ÇIĞDEM İŞERİ / PEXELSהתמונה להמחשה בלבד
תקציר הכתבה שנוצר באמצעות בינה מלאכותיתאיך אנחנו מדווחים
רוצים את התמונה המלאה? קראו את המדריך המלא: טכנולוגיה

תחנת השמש הצפה הגדולה באפריקה עכשיו מזינה את Tanger Med

הצמחייה הצפה של 13 MW במאגר סכר Oued Rmel במרוקו היא היום הגדולה באפריקה, והיא שולחת חשמל נקי ישירות למתקנים התעשייתיים ולנמל Tanger Med.

מבט מהיר על הפרויקט – קיבולת, גודל ועיצוב

התחנה מצפה 72,870 מ² ומחולקת לשלושה "איי ציפה" שמוחזקים בעוגן כדי להתמודד עם תנודת רמת המים של 44 מ (35 מ‑79 מ). 13 MW של מודולי פאנלים סולרים, ממירי זרם (inverters) ותת‑תחנה ייעודית סופקו על‑ידי H air PX, זרוע הבנייה של קבוצת H2air הצרפתית. עבודות ההנדסה האזרחית בוצעו על‑ידי EnergyDesign, מערכת העיגון הגמישה – Seaflex, והפלטפורמה הציפה – Profloating.

למה פאנלים סולרים צפים חשובים? – חיסכון בקרקע, מים ו‑זמן

פאנלים סולרים צפים חוסכים קרקע יקרה, יתרון משמעותי באזורים שבהם יש הרבה מים אך מעט מקום. מחקר שוק גלובלי מציין שהשוק של FPV היה $50.8 מיליון ב‑2024 וצפוי לצמוח בקצב של 15‑25 % CAGR עד 2030, בעיקר באפריקה, דרום‑מזרח אסיה ודרום אמריקה. בנוסף ליעילות השימוש בקרקע, מחקרים מראים שהטכנולוגיה יכולה להפחית אידוי מים, ובכך לשמר משאבי מים מתוקים.

איך התמודדו עם תנודת רמת המים של 44 מ?

רוב פרויקטי FPV מוקמים באגמים עם רמת מים יציבה. במאגר Oued Rmel, תנודת המים הקיצונית דרשה פתרון מותאם. מערכת העיגון של Seaflex משתמשת בקווי מתיחה מתכוונים שמסתגלים אוטומטית לעלייה או ירידה במים, והפלטפורמות של Profloating כוללות מסגרת גמישה ששומרת על פאנלים סולרים מאוזנים ללא קשר לעומק.

נוף השמש הצפה באפריקה

מרוקו מצטרפת לרשימת אתרי FPV באפריקה: תחנת 5 MW באגם Bui בגאנה, מתקנים ניסיוניים בדרום אפריקה, קניה, תוניסיה ובורונדי, ועוד פרויקטים קטנים על בריכות השקייה. הקיבולת הכוללת של FPV באפריקה עדיין קטנה, אך ההתרחבות המהירה משקפת דחיפה אזורית לאנרגיה מתחדשת ונכונות לנצל משטחים מימיים שלא מנוצלים.

השפעה סביבתית – חיסכון משמעותי בפליטת פחמן

בהנחת תפוקה ממוצעת של 1,800 kWh kW⁻¹ שנה⁻¹ למרוקו, תחנת 13 MW יכולה לייצר כ‑23 GWh לשנה. לפי חישוב של 0.5 ק״ג CO₂ לחסכון לכל kWh, ההתקנה חוסכת כ‑11,500 טון CO₂ בשנה, שווה ל‑2,500 מכוניות שנשלפות מהכביש.

מה זה אומר לישראל – חישוב מהיר של עלויות ותשואות

אם ישראל תבנה תחנת צפה של 13 MW באגם מתאים, התפוקה השנתית המשוערת תהיה:

  • ייצור: 13 MW × 1,950 kWh kW⁻¹ שנה⁻¹ (תפוקת דרום) ≈ 25 GWh
  • הכנסה לפי תעריף מגורים (₪0.48/kWh): 25 GWh × ₪0.48 ≈ ₪12 מיליון לשנה
  • עלות התקנה (₪3,150/kWp): 13,000 kW × ₪3,150 ≈ ₪41 מיליון
  • החזר השקעה פשוט: כ‑3‑4 שנים

המספרים מראים שהשקעה במערכת סולארית צפה יכולה להיות כלכלית ומשתלמת, ובו בזמן משאירה את הקרקע לשימושים אחרים.

מבט לעתיד – השמש הצפה צפויה לפרוץ קצב

הדוח של IEA‑PVPS מציין שהתקנים של FPV עדיין מתפתחים, אך הירידה המהירה בעלויות והביצועים המוכחים מעודדות פרויקטים בקנה מידה תעשייתי. תחנת 13 MW במרוקו מוכיחה שמאגרי מים עם תנודות גבוהות כבר לא מהווים מגבלה, ומזמינה עשרות פרויקטים דומים ברחבי המדינה.


מה זה אומר לישראל

שמש צפה מאפשרת לישראל להוסיף גיגוואט של חשמל נקי בלי להתחרות על קרקע יקרה. עם תפוקות ותעריפים טיפוסיים, ציוד צף גדול יכול לייצר חשמל משמעותי ולחזור על עצמו בכ‑3‑4 שנים, תורם ל‑יעד של 30 % אנרגיה מתחדשת עד 2030.


אם אתם רוצים לחשב את גודל מערכת סולארית ביתית, נסו את מחשבון ROI סולארי. למידע שוק רחב, בקרו ב-מרכז נתוני סולאר.

מקורות וקריאה נוספת

שאלות נפוצות

מהי קיבולת תחנת השמש הצפה החדשה במרוקו?

הקיבולת היא 13 MW, המפוזרת על שלושה איי ציפה שמקיפים כ‑73,000 מ².

למה פאנלים סולרים צפים שימושיים?

הם מנצלים משטחי מים במקום קרקע, מצמצמים אידוי מים, וניתן להתקין אותם במקומות שבהם קרקע קשה לבנייה.

איזה אתגר מציב מאגר מים עם תנודות גדולות?

הצורך בעיגון וגמישות שמאפשרים התאמה אוטומטית ל‑44 מ תנודת רמת המים, מה שהושג במרוקו בעזרת קווי מתיחה של Seaflex ופלטפורמות של Profloating.

כמה CO₂ תחנת המרוקו חוסכת כל שנה?

בהנחת 1,800 kWh לכל kW לשנה, התחנה חוסכת כ‑11,500 טון CO₂ שנתית.

האם ישראל יכולה להרוויח משמש צפה?

כן – תחנת 13 MW בישראל תייצר כ‑25 GWh בשנה, תכניס כ‑₪12 מיליון ותשיב את ההשקעה ב‑3‑4 שנים.

מה התחזית העולמית לשמש צפה?

השוק היה $50.8 מיליון ב‑2024 וצפוי לגדול בקצב של 15‑25 % CAGR עד 2030, בעיקר באפריקה, אסיה ודרום אמריקה.

שתפו את הכתבה

עוד בנושא טכנולוגיה

6
דברו איתנו

יש לכם שאלה או פרויקט?

שלחו לנו הודעה — על אנרגיה סולארית, טיפ לכתבה, פרסום או כל דבר אחר. נחזור אליכם.

נשתמש בפרטים שלכם רק כדי לחזור אליכם.