אל ניניו משנה את קרינת השמש עד 2026
משאבי השמש העולמיים ישתנו עד 2026 בגלל אל ניניו החזק
אל ניניו החזק ישנה את קרינת השמש בעולם עד 2026, משנה עננים וגשמים שמשפיעים ישירות על האנרגיה הסולארית. אירועים קודמים חזקים הראו תנודות אזוריות של עד ±10 % בין יולי‑ספטמבר, והאירוע הנוכחי צפוי לחזור על דפוס זה.
הודו תזכה עד +15 % יותר שמש – תוספת ייצור משמעותית
בהקשר של אל ניניו חזק, רוב הודו ראתה קרינה סולארית גבוהה בכ‑10 % מהממוצע, והראג'סטאן – מרכז הפארק הסולרי הגדול – הגיע לכ‑+15 % מעל הנורמה. המשמעות היא שמפעל של 1 MW יכול לייצר יותר בכמות דומה.
מזרח אוסטרליה, אפריקה המשוונית ומרכז אמריקה – עלייה מתונה
באזורים אלו קרינת השמש עולה בממוצע בכ‑+5 % בתקופות אל ניניו חזקות. במזרח אוסטרליה, ערים כמו טוּוּומבה לעיתים חורגות מהטווח ההיסטורי, בעוד שבשנים אחרות הקרינה נשארת קרובה לממוצע, בשל דינמיקה של האוקיינוס ההודי.
מערב ודרום אמריקה הדרומית, והמזרח האסייתי – ירידה של כ‑‑10 %
ההשפעה ההפוכה חלה במערב ובדרום אמריקה הדרומית, שם תנאי עננות יותר מורידים את הקרינה בכ‑‑10 % בתקופות אל ניניו חזקות. מזרח סין, כולל שנחאי, חווה גם הוא גשם מרובה וירידה דומה במשאבי השמש.
מודל AI של Solcast מבסס את התחזית
Solcast, חברה של DNV, מחשבת את הנתונים על ידי מעקב אחרי עננים ואירוסולים ברזולוציה של 1‑2 ק״מ באמצעות לוויינים ואלגוריתמים של AI/ML. הפלטפורמה מספקת הערכות קרינה עם סטייה טיפוסית של פחות מ‑2 % ומשמשת יותר מ‑350 חברות שמנהלות מעל 300 GW של נכסים סולאריים ברחבי העולם.
מה המשמעות לבעלי פאנלים סולאריים בישראל
בעל בית ישראלי עם מערכת סולארית ביתית של 5 kW, העלייה של +10 % בקרינה (כמו בממוצע של תנאי הודו) תגדיל את הייצור השנתי בכ‑10 % – בערך 850 kWh נוספים לשנה. בתעריף פיד‑אין של ₪0.48 /kWh, זה מוסיף כ‑₪408 הכנסה. ירידה של ‑10 % תקטין את ההכנסה באותו שיעור. למרות שהאקלים בישראל לא תלוי ישירות באל ניניו, הדוגמה מראה איך שינוי של כמה אחוזים בקרינה יכול להשפיע על החיסכון הביתי.
תחזית ופעולות למשקיעים ומפתחים
הציפייה שהאל ניניו יימשך עד 2026 מרמזת שמיזמי סולאריים באזורים "המנצחים" צריכים לצפות לפקטור קיבולת גבוה יותר וייתכן שיקבלו זרמי מזומנים משופרים. במקביל, מפתחים באזורים "המאבדים" צריכים לכלול ירידות פוטנציאליות בתפוקה במודלים הפיננסיים שלהם. מעקב אחרי תחזיות בזמן אמת של Solcast מאפשר למפעילים לכוון לוחות תחזוקה ולתכנן אסטרטגיות מסחר כדי לנצל את תקופות השמש המרובות.
נקודות מפתח
- אל ניניו צפוי להישאר חזק עד 2026 ולשנות את קרינת השמש העולמית.
- הודו (במיוחד ראג'סטאן) יכולה לקבל עד +15 % יותר משאבי סולאריים.
- מערב/דרום אמריקה הדרומית והמזרח האסייתי עלולים לאבד כ‑‑10 % מהקרינה.
- בעלי גגות בישראל יראו עלייה פרופורציונלית בתפוקה ובהכנסה עם עלייה של +10 % בקרינה.
- מודל AI של Solcast ברזולוציה של 1‑2 ק״מ מספק תחזיות עם סטייה של פחות מ‑2 % ומשמש מאות חברות סולאריות בעולם.
שאלות נפוצות
כמה יותר אנרגיה סולארית תקבל הודו בתקופת אל ניניו חזקה?
אירועי אל ניניו חזקים בעבר העלו את קרינת השמש בהודו בכ‑10 % בממוצע, והראג'סטאן הגיע עד +15 % מעל הנורמה.
האם גם אוסטרליה תזכה ליותר שמש?
מזרח אוסטרליה נהנה בדרך כלל בכ‑+5 % יותר קרינה בתקופות אל ניניו חזקות, אם כי העלייה יכולה להשתנות משנה לשנה.
אילו אזורים מאבדים משאבי שמש כשאל ניניו חזק?
מערב ודרום אמריקה הדרומית והמזרח האסייתי (כגון מזרח סין) חווים ירידה של כ‑‑10 % בקרינת השמש.
כמה מדויקות תחזיות Solcast?
מודל ה‑AI/ML של Solcast עוקב אחרי עננים ואירוסולים ברזולוציה של 1‑2 ק״מ ומספק הערכות קרינה עם סטייה טיפוסית של פחות מ‑2 %.
האם בעלי פאנלים סולאריים בישראל יכולים להרוויח מאל ניניו?
אם ישראל תזכה ל‑+10 % קרינה, מערכת של 5 kW תייצר כ‑850 kWh נוספים בשנה, בערך ₪408 בתעריף פיד‑אין של ₪0.48/kWh.
מה על המשקיעים לעשות עם המידע הזה?
מפתחים באזורים שצפויים לעלייה צריכים לכלול פקטור קיבולת גבוה יותר במודלים, בעוד באזורים עם ירידה יש להתאים ציפיות ייצור ולשקול אסטרטגיות ניהול סיכון.
שתפו את הכתבה
עוד בנושא מחקר
6
אנרגיה סולארית תחליף חשמל בקהיר עד 2050
אוניברסיטת LUT מצאה שבעת 2050 פוטו‑וולטאי סולארי יכול לספק כמעט את כל הביקוש לחשמל בקהיר הגדולה, לחתוך את העלויות בחצי ולכפול את משרות מגזר האנרגיה.
תמיכות פאנלים בקבלים משפרות יציבות ברוח
חוקרים סיניים פיתחו מערכת קבלים דו‑מקבילה שמעלה את מהירות הרוח הקריטית ל‑36.8 מ/ש על מרווח של 40 מ, ומציעה קשיחות טורשנית גבוהה עם פלדה מינימלית.
אנרגיה סולארית בארקטיקה – קיץ שווה לחום
לונגיירביין יכולה לייצר כ‑24 GWh של חשמל סולארי בשנה, עם קיבולת קיץ של 19 % – תוצאה שווה לערים ממדינות בינוניות, בתנאי הטייה של 45° דרומה ובשילוב עם רוח ואחסון.
נתוני מגדל שמש חופשיים משנים את מחקר ה‑CSP
KIT ו‑DLR פרסמו מאגר פתוח של 849 GB ממגדל השמש ב‑Jülich, המאפשר לחוקרים ברחבי העולם גישה לנתוני הליוסטטים, תמונות ומזג אוויר כדי לזרז חדשנות ב‑CSP.
יעילות פֶרוֹוֹסקיט קופצת ל‑21% – מה זה בשביל ישראל
המרקם הקו‑סינוסואידי במעבדה משיג יעילות של 21.38 % בתאי פֶרוֹוֹסקיט, עלייה של יותר מ‑20 % לעומת תא שטוח, ומציע פוטנציאל משמעותי ליישום בישראל.
מערכת חימום סולארית עם ORC חוסכת 88% אנרגיה
צוות מחקר סיני מציג משאבת חום סולארית עם מחזור רנקין אורגני שמקטינה את עלויות האנרגיה בבניינים עד 88% עם החזר של 14 שנה.