סוללת אחסון

איך סוללת האחסון פועלת?

סוללת האחסון מורכבת משתי אלקטרודות (חיובית ושלילית) ומחצה אלקטרוליטית. כאשר היא נטענת, זרם חשמלי גורם לתגובה כימית שמאחסנת אנרגיה באלקטרודות. כשמתחילים לפרוק, התגובה מתהפכת – האלקטרונים זורמים חזרה דרך המעגל ויוצרים זרם חשמלי שניתן להשתמש בו.

סוגים נפוצים

• עופרת-חומצה – זולה, משמשת בתשתיות גדולות, אך כבדה וצריך תחזוקה.
• ליתיום‑יון – קלה, בעלת צפיפות אנרגיה גבוהה (עד 250 Wh/kg) ומשך חיים ארוך, ולכן נפוצה במערכות ביתיות.

מדדים מרכזיים

• קיבולת (Ah או kWh) – כמה אנרגיה הסוללה יכולה לאחסן. לדוגמה, סוללת 10 kWh יכולה להפעיל מכשיר של 1 kW במשך 10 שעות.
• מתח (V) – קבוע לכל סוג סוללה, לדוגמה 48 V במערכות ביתיות.
• עומק פריקה (DoD) – אחוז האנרגיה שניתן להשתמש בו מבלי לפגוע בחיי הסוללה; בליתיום‑יון מומלץ עד 80 %.

למה סוללת אחסון חשובה?

1. אחסון עודף סולארי – בישראל, עם ממוצע של כ-300 שמש יומית, מערכות פוטו‑וולטאיות מייצרות יותר חשמל משעה לשעה. הסוללה מאפשרת לאגור את העודף לשימוש בלילה או בימים מעוננים.
2. הפחתת תלות ברשת – גיבוי חשמלי במקרי הפסקות, חיסכון בחשבון החשמל בעזרת ניהול עומסים.
3. תמיכה במעבר לאנרגיה מתחדשת – מאפשרת רשת חשמל חכמה (Smart Grid) שבה החשמל המיוצר במקומות שונים מאוחסן ומשמש לפי הצורך.

דוגמה ממדינה

בבית פרטי בתל אביב, מערכת סולארית של 5 kW עם סוללת ליתיום‑יון של 13.5 kWh יכולה לכסות את רוב צריכת החשמל היומית (כ‑25 kWh) ולספק חשמל בלילה, מה שמפחית את החשבון ב‑30‑40 %.

סיכום

סוללת האחסון היא הלב של מערכות אנרגיה מתחדשת, מאפשרת לשמור על חשמל שנוצר בשמש ולהשתמש בו כשצריך, ובכך תורמת ליציבות, לחיסכון ולשמירה על הסביבה בישראל.